אם קראתם את הכותרת והתפלאתם – אתם צודקים. בדרך כלל בטורים מסוג זה, הכותב ממליץ על עצמו ועל עיסוקו. דא עקא, שהציבור הכללי לא תמיד ער לפער בין המחשבות התיאורטיות, לבין עולם המעשה, ולכן חשוב מאד, גם ברמה הפרטית ובטח ברמה הציבורית, שרק אותם מקרים שמתאימים יגיעו להתדיינות בבתי המשפט. ברמה הפרטית, כיוון שמדובר בתביעות שיש בצידן עלויות לא מבוטלות לתובע, וכי הן מתמשכות בין 3-5 שנים בממוצע; ואילו ברמה הציבורית, כי הן מטילות נטל כלכלי על עולם הבריאות, אשר מגולגל אלינו המטופלים, ובנוסף כי הוא מטיל דופי בבעלי מקצוע. נתחיל בבירור עילת התביעה: כדי לתבוע ברשלנות רפואית, צריך שתהיה לתובע עילה. בדרך כלל העילה היא רשלנות. במילה 'רשלנות' התובע מבקש להוכיח כי הרופא שאצלו טופל, לא התנהג כפי שהיתה עליו חובה לנהוג, ולא קיים את הסטנדרטים המקובלים במקצועו הרפואי, ולכן נגרם נזקו של התובע. עוולת הרשלנות דורשת סטייה מהסטנדרט המקובל במקצוע הרפואי. את הסטנדרט המקובל צריך להוכיח באמצעות חוות דעת של רופא מומחה אחר, שיכתוב לבית המשפט מה צריך היה להתרחש, מול מה התרחש בפועל. כאשר מגיע למשרדי לקוח אני שומע את סיפורו ברוב קשב, אבל אני חייב להצליב את הסיפור של הלקוח עם הרשומה הרפואית של אותו מטופל. חשוב לזכור כי בניגוד לתביעות בתחומי משפט אחרים, הרשומה הרפואית היא הבסיס העובדתי של ההתדיינות, ולכן מאד חשוב לקרוא את כולה, ולהקפיד שכל התיק, כולל מקופת חולים, כולל מבית חולים, ומכל הרופאים המקצועיים, נמצא בידינו, שכן די במסמך אחר שיסתור את התיזה של המומחה הרפואי מטעם התביעה על מנת שהתביעה תעמוד על כרעי תרנגולת. לא פעם קריאת התיק מלמדת כי למרות שאין ספק שנגרם נזק ללקוח, הנזק נגרם מהמחלה שלו ולא מהתנהלות הרופאים. עיצה: כאשר אתם מבקשים לברר היתכנות לתביעת רשלנות רפואית, הקפידו לאסוף את כל התיקים הרפואיים הרלבנטיים, ואל תתפשרו על פחות מקריאת כל התיקים הללו על ידי מי שמבין ברפואה. ניתוח המקרה גם הוא לא "מובן מאליו". כאשר קוראים תיק רפואי, צריך להבין ברפואה. למשרדנו הגיע לקוח שהתלונן על ניתוח אורטופדי בצוואר שהסתיים בשיתוק, אבל עורך דינו הקודם לא מצא אף מומחה שייאות לחבר חוות דעת שתתמוך ברשלנות במקרה שלו. קריאת התיק על ידי, העלתה כי מדובר באיש שקיבל 20 מ"ג של תרופה סטרואידית מסוג פרדניזון במשך 20 שנים, תרופה שידועה כגורמת להרבה בעיות כולל ספיגת עצם. ולכן העצם בחוט השדרה נספגה , וחלה התמוטטות של חוליות הצוואר . אנחנו שינינו כיוון – התביעה הוגשה והצליחה נגד רופא המשפחה שנתן את הטיפול בצורה רשלנית במיוחד ולא עקב אחר מצב המטופל. נזק: כדי לתבוע ברשלנות רפואית, יש לזכור כי את הפיצוי לא מקבלים על המעשה או המחדל הרשלני אלא על הנזק שנגרם, והמטרה של דיני הנזיקין היא להחזיר את המצב לקדמותו על ידי תשלום פיצויים. הנזק שבית המשפט מתחשב בו איננו הנזק "האמיתי" של הניזוק. בעוד שהפגיעה באיכות החיים, או הכאב, מהווים נזק חשוב וכבד בחיי היום יום, בתי המשפט פוסקים בסעיפים אלה סכומים מזעריים. עיקר הפיצוי מתייחס לאובדן כושר השתכרות [כמובן תנאי היסוד זה שהאדם עבד..], או עזרת הזולת למי שלא יכול לתפקד. אבל כאמור הפיצוי על עגמת הנפש ואובדן איכות החיים איננו גבוה וחשוב לכם לזכור זאת. לכן, כאשר יש עילה אבל הנזק שנגרם איננו גדול די הצורך, או לא נגרמה נכות משמעותית, אזי חשוב לשקול אם הנזק "מצדיק" ניהול תיק משפטי במשך 3-5 שנים, ותשלום של חוות דעת רפואיות. כמובן שכל אחד ושיקוליו-הוא, אבל רצוי מאד להבין שבעוד שבתקשורת מוצג תחום הרשלנות הרפואית כתחום משגשג, כאשר חדשות לבקרים שומעים על תביעה שהוגשה בקול תרועה רמה, הרי שאתם לא יודעים, ולכן אספר לכם, שכ 85% מתביעות הרשלנות הרפואית בישראל נדחות והתובע מפסיד, ולעיתים גם נדרש לשלם את הוצאות הצד שכנגד… אלה הנתונים האמיתיים. עיצה: כדי שלא לסיים תיק רשלנות רפואית בקול ענות חלושה, תמיד תקפידו להתייעץ עם עורך דין מוביל בתחום, ומבין בתחום הרפואי שהתביעה מתייחסת אליו, ולא עם עורך דין שמציג מחיר זול, או מבטיח לכם פיצוי גבוה ללא שיש לו הסבר מדוע. ליצירת קשר david@drshrem-law.co.il 0544-333496