רק בריאות
הניוזלטר השבועי של חסד בישראל
קהילת האונליין ליועצים רפואיים בישראל
רק בריאות
הניוזלטר השבועי של חסד בישראל
קהילת האונליין ליועצים רפואיים בישראל
פרשת: וארא
גליון מספר: 3
טור פתיחה /// חיים קליגר
מערכת הבריאות זקוקה לרופא!
אינני משפטן, אינני איש פוליטי, אני גם לא מבין ברפואה, אך אני כן ער וזועק את מצוקתה של מערכת הבריאות בישראל.
אינני זועק בשמי, אני זועק בשמם של קרוב ל 350 חברי קהילת האונליין "חסד בישראל" שעוסקים יומם ולילה בתחומי הבריאות והרפואה ועוזרים מידי יום ביומו למאות פניות המגיעות אליהם מכל גווני הקשת של החברה הישראלית, כשכולם, בצורה כזו או אחרת נתקלו מול חומות בירוקרטיות כאלו או אחרות ברגעים הקשים בחייהם, כאשר הם היו זקוקים לשירותי מערכת הבריאות בישראל ובפניהם נערמו קשיים. מיותר לציין עד כמה תוספת הקושי לאדם החולה ולבני משפחתו שגם כך עומדים בצומת מורכבת בחייהם, הינה בלתי אפשרית.
בחודשים האחרונים כשדובר על כך שהרב אריה דרעי יו"ר ש"ס אמור להחזיק בתיק הבריאות, אמרתי לעצמי, הנה, סוף סוף תיק הבריאות יהיה בידיו של אחד הפוליטיקאים הוותיקים והמנוסים ביותר, אדם שמכיר מקרוב את מצוקת הזולת, ואולי הפעם מערכת הבריאות "תזכה" למקומה הראוי בציבוריות הישראלית, אולי מישהו ישמע את זעקתה של הגברת מחדרה בפרוזדור במרכז הרפואי, אולי מישהו ינער את המערכת הזו שכל כך זקוקה ליד מקצועית ומיומנת, תקוותי הגשימה את עצמה לפני כשבועיים כאשר הרב דרעי מונה לשר הבריאות. הנה סוף סוף מתחיל עידן חדש…
לצערי הרב, בסוף השבוע האחרון שוב טלטלה במשרד הבריאות, שוב קרסו כל המדדים, שוב הרופאים ומערכת הבריאות כולה עומדים בפני שוקת שבורה, שוב הכל מתמוסס וקורס ואני רוצה לשאול את שופטי הבג"ץ רק שאלה אחת, האם קול זעקת מערכת הבריאות הקורסת, גם הוא עמד בפניכם עת כתבתם או יותר נכון חרצתם את גורלה של מערכת הבריאות פעם נוספת?
שלום דוקטור ///
פרופ' איל נוף
פרופ' איל נוף מנהל שירות אלקטרופיזיולגיה פולשנית בשיבא ועובד מחוץ לשיבא במסגרת קבוצת קרדיולוגים בכירים ששמה קרדיוטים (בהסדרי שב"ן של ארבעת הקופות ).
מה הכי חשוב לי בתפקידי: לא לאבד את תחושת השליחות בעבודה וכמובן לזכות להמשיך לקבל סיפוק מהעזרה לאנשים בביצוע פרוצדורות ובטיפול בחולים.
בפן המקצועי: הפרעות קצב הן מגוון רחב של בעיות שיכולות להיווצר בשלבים שונים של החיים. ישנן מסכנות חיים וישנן כאלה שרק פוגעות באיכות החיים. היום הטיפול בהפרעות קצב כולל תרופות, פעולות אבלציה שבהן ממפים את המוקדים של הפרעת הקצוב והורסים את הרקמה הבעייתית בלב ע"י חום או הקפאה ולעיתים צורך בקוצב לב או דה פיברילטור. זכיתי ב"ה להתעסק בתחום שהינו מאד דינמי ומאד טכנולוגי. כמו כן יש לי זכות לעבוד בסביבת עבודה מאד תומכת , אם זה בשיבא שם מערך הלב מאפשר תמיכה רחבה לביצוע פעולות מאד מורכבות שלא מתקיימות היום במרכזים אחרים או בעבודה מחוץ לשיבא בקבוצת קרדיוטים שם אני זוכה לעבוד בשיתוף פעולה מצוין עם קרדילוגים מנוסים בכירים מתחומים אחרים ועם שותפי לדרך פרופ' רועי בינרט. כל זה לא מובן מאליו ואני רואה בזה זכות מיוחדת.
מה זה חסד בישראל עבורי: חסד בישראל אלו שותפים אמיתיים לדרך. לכולנו אותה מטרה לעזור לאנשים. את חלק מהאנשים זכיתי להכיר באופן אישי ואני כל פעם מתפעם מחדש מהמסירות הנפש של 24 שעות ביממה עם מטרה אחת והיא להקל את סיבלם של החולים ובני משפחותיהם. מאחל לכולנו שנזכה להמשיך לעבוד בע"ה בשיתוף פעולה מלא.
משפט בנימה אישית לקוראים:
״אין ספק ששני העשורים האחרונים הביאו למהפכה ביכולת שלנו לפתור בעיות מורכבות בגישה אנדוסקופית ללא פתיחת בטן, מה שמקל מאוד על החלמת המטופלות ומשפר את היכולת לשמור על הפיריון״
• חדשות הבריאות •
וועדת סל התרופות הגישה את המלצותיה
הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות הגישה את המלצותיה לשר הבריאות אריה דרעי. הוועדה ממליצה על הכנסת יותר מ-120 תרופות וטכנולוגיות, בהם טיפולים עבור כ-350 אלף איש בעלות כוללת של 650 מיליון שקל לשנת 2023.
בין התרופות והטכנולוגיות הבולטות שהוועדה ממליצה על הכנסתן לסל בתחום מניעה ובריאות הציבור: חיסון כנגד שלבקת חוגרת לאוכלוסיות בסיכון ולגילאי 65 ומעלה, חיסון פרבנר כנגד דלקות ריאה, משקפי ראייה לילדים עד גיל 7, הרחבת הגילאים הזכאים לבדיקות סקר בהריון ועוד.
עוד אושרו טכנולוגיות הכוללות מערכת היברידית רציפה לניטור סוכר והזלפת אינסולין – הרחבת הזכאות לילדים חולי סוכרת נעורים, טיפול בקלינאות תקשורת לאנשים הסובלים מגמגום, שיקום ריאות ועוד.
תוספת 100 מיליון ₪ לסל התרופות
שר הבריאות אריה דרעי החליט על תוספת של 100 מיליון שקל לסל התרופות כבר בשנה הנוכחית. על ההחלטה הודיע סגן שר הבריאות ח"כ משה ארבל בטקס חילופי מנכ"ל משרד הבריאות שהתקיים ביום חמישי האחרון, סגן השר בירך את המנכ"ל הנכנס משה בר סימן טוב והודה למנכ"ל היוצא, פרופ' נחמן אש.
על פי הודעת סגן השר אבל, "השר דרעי סיכם עם שר האוצר שהפעימה הראשונה של הגדלת הסל תתחיל כבר במהלך שנת 2023 ולכן הוא הנחה את ועדת הסל, שהגיעה כעת לשלבי התיעדוף הסופיים, לתעדף תרופות וטכנולוגיות ב-100 מיליון שקל נוספים שייכנסו לתוקף באמצע השנה, כך שהתוספת תעמוד על 650 מיליון שקל בבסיס", חשף סגן השר.
כרטיס ביקור ///
הרב פנחס פרנקל
כרטיס ביקור של אחד מחברי קהילת האונליין חסד בישראל
שם: הרב פנחס פרנקל
תפקיד: רב וממונה ארצי על ענייני הדת במשרד הבריאות
מה הכי חשוב לי בתפקידי: לעמוד על משמר הדת בסוגיות הלכתיות העולות בעבודת המטה במשרד הבריאות ובבתי החולים. לתת את ההנחיות הנכונות לצוותי הרפואה והמנהלה, למטופלים ולעובדים, בתפילה ובתקווה שלא יצא מכשול מתחת ידינו. לבחור לתפקידי הרבנים ומשגיחי הכשרות במוסדות הבריאות את האנשים הראויים ביותר – אנשים בעלי ידע תורני ומקצועי מתאים ומצוינים ביחסי אנוש ובדוגמה אישית, כדי לספק לציבור את שירותי הדת ברמה הנאותה ביותר, בכשרות המזון, בכל הנדרש לשמירת השבת ומצוות מועדי השנה, ובמענה לשאלות הלכתיות – מניתוחים וטיפולים שונים עד טומאת כוהנים וטיפול בנפטרים ועוד.
משהו מהניסיון שלי עבור הקוראים: לפני מספר שנים התבקשתי להתערב בהחלטה מסוימת שהתקבלה באחד המרכזים הרפואיים הגדולים, אשר נגעה באורח החיים הדתי של קבוצה משמעותית של אחיות. בפגישה שנערכה בהנהלת המרכז הרפואי ולאחר דיון שנערך בנושא היה נראה כי לא ישנו את ההחלטה, וזאת למרות דרישתי והפצרתי לבא לקראת האחיות בעניין זה. לאחר מספר שעות קיבלתי טלפון ממנהל בית החולים, וכה היה דברו: ראיתי שהעניין הזה מאד חשוב לך, היית חם על הנושא ודיברת ממעמקי לבך, ולכן אנחנו נקצה משאבים ונעשה את השינוי הנדרש. מסקנה: כשרואים שאתם חמים על המטרה, פועלים מתוך ערכים וללא אינטרס ומסבירים היטב את הצורך שבבקשה – תזכו לשיתוף פעולה ובס"ד תצליחו לפעול ולהשיג את הנדרש.
מה זה חסד בישראל עבורי: קבוצה של אנשי-מעשה, בעלי ערך גבוה להתמסרות לזולת, לסיוע ולהבאת מזור לחולים, הנושאים בעול רוב-ככל שעות היממה, וזמינים בכל עת – בקשב, באמפטיה, בחדשנות וביעילות. חז"ל אמרו: והודעת להם את הדרך ילכו בה – זה ביקור חולים. ב"חסד בישראל" בהובלת חיים קליגר הי"ו לא דורכים במקום, הולכים ומתקדמים בס"ד בהצלחה רבה.
מדברים בריאות ///
פרפור פרוזדורים: הבנת התסמינים, הגורמים ואפשרויות הטיפול
פרפור פרוזדורים הינה הפרעת הקצב השכיחה ביותר. שכיחותה עולה עם הגיל. הפרעת קצב זו נוצרת ע"י מספר רב של מוקדים ומעגלים חשמליים בפרוזדורים, ששולחים גירויים חשמליים מהירים ולא סדירים . התסמינים יכולים לכלול תחושה של דופק לא סדיר, דופק מהיר , חולשה, עייפות ואי סבילות למאמצים. ישנם אנשים עם פרפור שהינם אי תסמיניים. ללא קשר לסתמינים עבודות מדעיות הראו שפרפור פרוזדורים כרוך בעליה בתחלואה ובתמותה, כאשר חולים עם פרפור פרוזדורים מפתחים לאורך השנים תסמינים של אי ספיקת לב.
ניתן לטפל בפרפור פרוזדורים עם תרופות המונעות את התפתחות הפרפור . היתרון שלא מדובר בטיפול פולשני אך החיסרון הוא התפתחות תופעות לוואי לעיתים של חולשה ואף ירידת דופק בסיסי. אופציה נוספת הינה טיפול באמצעות צריבה ((Ablation . בפעולה זו חודרים ללב בצורה צנתורית דרך המפשעה ומבודדים את המוקדים שיוצרים את הפרעת הקצב. אלו ממוקמים לרוב בוורידי הריאה. הליך הצריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים עבר בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת, וכיום קיימות מספר טכניקות לביצועו, כאשר הנפוצות כוללות הקפאה בעזרת בלון או צריבה על ידי גלי תדר רדיו. כאשר רוב העבודות השוו את הטכניקה של צריבה ע"י בלון קור לעומת תרופות.
עבודות אלו הראו שצריבה עם בלון קור כקו טיפולי ראשון מראה יעילות סביב 75% בעוד שתרופות יעילות סביב 45% ללא עליה בשיעור של סיבוכים. כמו כן עבודות הראו כי הדרך הטובה ביותר למנוע את ההידרדרות של פרפור פרוזדורים ממצב התקפי למצב קבוע הינה ע"י אבלציה ולא ע"י תרופות.
לכן לאנשים פעילים וצעירים יחסית מומלץ לטפל בפרפור פרוזדורים ע"י צריבה שכן זהו הטיפול היעיל ביותר. נקודה אחרונה ואולי החשובה ביותר הינה שהטיפול הכי יעיל כמו הרבה דברים ברפואה הוא בשלב המוקדם של הופעת הפרפור. אם מטפלים כבר יותר משנה לאחר התגלות הפרפור הרי שתוצאות מניעת פרפור הן ע"י אבלציה והן ע"י תרופות יורדות דרסטית.
• חדשות הבריאות •
עיכובים ממושכים בהעברת ציוד רפואי
מעל שנה אין מנהל לאגף רישום ציוד רפואי במשרד הבריאות, עובדת אחת בלבד אחראית על הרישום. התוצאה: העברת מזרקים, מכשירי רנטגן, קוצבי לב ומכונות הנשמה אל המרכזים הרפואיים מתעכבת. תגובת משרד הבריאות: "עומדים בזמנים"
מצוקת כוח אדם באגף במשרד הבריאות שאחראי על רישום ציוד רפואי הנכנס לישראל – אגף ציוד רפואי (אמ"ר) – גורמת לעיכובים ממושכים בהעברת ציוד רפואי שהוזמן למוסדות רפואיים בישראל. בין הפריטים המעוכבים: מזרקים, מכשירי רנטגן, עדשות מגע, קוצבי לב ומכונות הנשמה. כך דיווח השבוע אדיר ינקו ב ynet
הוזלת תרופות מרשם
סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות והמפקח על המחירים במשרד הבריאות, חיים הופרט, הודיע כי ב-1 בינואר 2023 המחירים המירביים של כ-1,500 תרופות מרשם בעלות הפטנט המפוקחות לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים (פרק ה'), יירדו בשיעור ממוצע של כ-7.47% לעומת מחירם בשנת 2022. מחיר תרופות ללא מרשם נשאר זהה לזה שהיה בשנים קודמות.
הופרט מסר: "שוק התרופות בישראל הוא דינמי, איכותי ומגוון כאשר בשנים האחרונות נכנסו למדינת ישראל תרופות חדשניות רבות. מאחר שתרופות הן מוצר בסיסי וחיוני, מחירי תרופות נמצאים תחת פיקוח של משרד הבריאות.
"מאז כניסתו לתוקף של מנגנון הציטוט החדש בשנת 2018, ירדו מחירי תרופות המרשם המפוקחים בכ-25%. הירידה במחירי התרופות נעשית תוך איזון בין המחיר לבין מחויבות המשרד לשמור על הדינמיות והחדשניות בשוק זה. ירידת המחירים הנוכחית צפויה להביא גם לירידה בהשתתפויות העצמיות שאותן משלמים מבוטחי קופות החולים עבור תרופות".
רשלנות רפואית
///
עו"ד יוסי טולדנו
ילד נכה – איך מתמודדים?
בעקבות פנויות הגיעו למייל של מערכת "רק בריאות" עם בקשות לפנות לעו"ד טולדנו שירחיב מעט בנושא של זכויות הורים לילדים נכים חלילה ביקשנו את התייחסותו לנושא.
משפחה שנגזר עליה חלילה לגדל ילד נכה, בין אם הנכות נגרמה עקב מום מולד, מום שנגרם במהלך לידה לא תקינה, או עקב סיבוך רפואי/אירוע כזה אחר לאחר הלידה, כרוך בעומס נפשי קשה מאוד באופן טבעי, אולם לאחר זמן לא רב, המשפחה מבינה כי העול הכלכלי הכבד עשוי להכביד מאוד על חיי המשפחה בנוסף לקשיים הרפואיים והמשפחתיים.
חשוב לציין, הביטוח הלאומי, המכיר בעול הכלכלי הכבד, מעניק קצבאות חודשיות למשפחה, שאומנם אינן גבוהות אך הן מסייעת למשפחה לכסות חלק מן ההוצאות.
חשוב לציין כי ביחס לקטינים הסובלים מנכויות קשות, לרוב הגמלה משולמת מגיל 91 ימים עד מלאת לו 18 שנים (למעט נכויות כגון עיוורון ותסמונת דאון המשולמות מהיום הראשון), בהתאם לליקוי שיש לו ובהתאם למידת התלות שלו בזולת. כאשר ילד שיש לו יותר מליקוי אחד המזכה אותו בגמלה, תשולם לו הגמלה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה יותר. הזכאות לגמלה אינה לצמיתות, והיא תיבדק מעת לעת עד גיל 18, על פי תנאים ומבחני זכאות שנקבעו בתקנות, המותאמים לגיל הילד ולמחלה שהוא סובל ממנה. סכום הגמלאות כאמור תלוי במורכבות הנכות ובצורך בעזרת הזולת, והן נעות בסדרי גודל של בין 1,000 ₪ לכ- 3,200 ₪.
לאחר גיל 18, בנוסף לקצבת הנכות הכללית, יש זכאות לקצבאות נוספות כגון קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים אשר מעלות את הקצבה בשיעורים ניכרים. אך פעמים רבות בנוסף לקצבאות המתקבלות מהביטוח הלאומי, ההורים לא מודעים לאפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית. כך כאשר מדובר במום מולד גנטי (לדוגמא: מחלת די גורג', תסמונת דאון, X שביר, תלסמיה, דנדי ווקר) או מום מבני (חסר של קורפוס קולוזום, פגיעה בחומר אפור/לבן , הרחבת חדרים ועוד) יש לבחון אם ניתן היה לאתר את המומים בבדיקות במסגרת מעקב ההריון.
לעיתים יש לבחון אם הנכות נגרמה עקב מצוקה עוברית בסמוך ללידה, וכתוצאה מכך היילוד סבל ממוצקה עוברית קשה, אז יש לבחון אם הצוות הרפואי פעל נכון ועל פי הספרות הרפואית המקובלת.
יש לבחון לעיתים אם הנכות נגרמה במהלך חייו של הילד או הנפגע, אז יש לבחון אם הגורם לנזק אובחן וטופל כראוי (לדוגמא זיהום שלא אובחן ולא טופל במועד, דימומים, וחסימות של מערכות בגוף שלא אובחנו, ועוד).
בתביעות רשלנות רפואית שצוינו לעיל לרוב מדובר בנזקים משמעותיים, ולכן בתי המשפט מפצים את הנפגע בסכומים גבוהים מאוד שעולים כדי מיליוני שקלים. כספים אלו נועדו לכסות את העלויות עבור הנזקים שנגרמו וייגרמו לו בהמשך חייו.
רק לשם ההמחשה, משרדנו שטיפל בקטין בזכויותיו בביטוח הלאומי, הבחין כי המום מסוג מיקרוצפליה ו- IUGR שנמצאו אצל הקטין ניתנים היו לאבחון במהלך ההריון. הוגשה תביעה, ולאחרונה, כעבור שנתיים מאז שהוגשה התביעה, ניתן פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת ת"א 12074-07-10 על סכום של כ- 13.5 מיליון ₪, ולאחר ניכוי כספי הביטוח הלאומי, כ- 11.5 מיליון ₪.
אכן, כאשר נגזר על משפחה לגדל ילד עם מומים קשים, הם מוצאים עצמם מול אתגר בלתי רגיל. אולם, חשוב לדעת במיוחד בשלב קשה זה לבחון את הזכויות, בראש ובראשונה בביטוח הלאומי ומיד לאחר מכן בגורמים שעשויים היו למנוע את התוצאה הקשה, במקרים המתאימים לכך.
• חדשות הבריאות •
האם זן חדש של הקורונה בדרך מסין לישראל?
זן חדש ומאיים של הקורונה הנושא את השם XBB.1.5, הצליח בתוך שבוע להכפיל את תפוצתו מ-21.5% ל-41% בנדבקים החדשים בארה"ב. מקורו של הזן בהודו והוא גם זה האחראי להתפרצות החדשה בסין, הגורמת לכ-37 מיליון נדבקים ביום.
ד"ר נדב שורק, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה ומחלות מתפרצות בבית החולים אסותא-אשדוד, אמר כי "השאלה היא לא אם, כי אם מתי, יגיע לישראל הזן החדש של הקורונה, שמאיים כרגע על ארה"ב. ברור שהוריאנט החדש, נמצא בדרכו אלינו והוא יגיע מהר מאוד, אולי בתוך שבועות".
ד"ר שורק אמר עוד ש"בניגוד לווירוסים אחרים – אין הפוגה בין גלי הקורונה. הוריאנט שנפוץ כעת בסין ומאיים על ארה"ב אלים פחות מהזנים שהכרנו בתחילת המגיפה, אולם הוא מתפשט הרבה יותר מהר והבעיה העיקרית היא שהוא מייצר עוד ועוד תת זנים, גל אחר גל. העובדה שמישהו חלה לפני חודשיים-שלושה לא אומרת שלא יידבק בתת זן חדש".
אושרה תרופה חדשה להאטת אלצהיימר
ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר לשיווק בסוף השבוע תרופה להאטת אלצהיימר בשם לקמבי Leqembi (lecanemab-irmb), במסלול האישור המואץ. לקמבי היא התרופה השנייה מתוך קטגוריה חדשה של תרופות המאושרות למחלת אלצהיימר ומכוונות לפתופיזיולוגיה הבסיסית של המחלה.
"לקמבי" אושרה באמצעות מסלול האישור המואץ, שבמסגרתו ה-FDA רשאי לאשר תרופות למצבים חמורים שבהם קיים צורך רפואי שאינו מסופק והוכח שהתרופה תניב תועלת קלינית לחולים. התרופה אושרה לאחר שממצאי הניסויים הקליניים שנערכו בה מצאו כי היא יעילה בהאטת המחלה בשלביה הראשונים.
התרופה, מתוצרת איסאי (Eisai) וביוג'ן (Biogen) היא נוגדן חד שבטי לחלבון עמילואיד וניתנת בהזלפה תוך ורידית אחת לשבועיים. ההנחה היא שפירוק משקעי החלבון ("פלאק") בשלב מוקדם מאט את התפתחות המחלה.
המחלקה שלנו ///
מחלקת הצנתורים שערי צדק
מחלקת הצנתורים בשערי צדק שוברת שיאים
שנת 2022 שוברת שיאים במערך צנתורי הלב הבינלאומי במרכז הרפואי שערי צדק, כ – 3,000 צנתורים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בוצעו בשנת 2022 בשערי צדק. התארחנו במערך הלב בשערי צדק ופגשנו את הצוות המוביל בראשותו של פרופ' מיכאל גליקסון מנהל מערך הלב המשולב בשערי צדק.
פרופ' מיכאל גליקסון: "2022 היא השנה המוצלחת בתחום צנתורי הלב בשערי צדק, אלפי פעולות מורכבות מוצלחות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לראשונה בעולם" מערך צנתורי הלב של המרכז הרפואי שערי צדק מסכם את שנת 2022 כשנה בה התבסס כאחד המרכזים המובילים בארץ ובעולם בתחומו. כ- 3,000 צינתורים, המכשור המתקדם ביותר והצוות המומחה ביותר. 452 צנתורי לב מבניים ומסתמיים – הכמות הגדולה ביותר למרכז רפואי יחיד במדינת ישראל.
מקרים מוצלחים במטופלים מעל גיל 90
את תחום השתלות המסתם האורטאלי בגישה צנתורית מוביל ד"ר דני דביר, מנהל היחידה לצנתורי לב בשערי צדק, מומחה בכיר בעל ניסיון של למעלה מעשר שנות TAVI במרכז הרפואי המוביל של צפון אמריקה. ד"ר דברי אומר לנו "בזכות הניסיון של מומחי היחידה בוצעו בשערי צדק כ- 300 מקרים מורכבים ומאתגרים במיוחד שהופנו לשערי צדק בשנה האחרונה ובהם נמנים מטופלים מעל גיל 90 אשר מרבית המומחים נמנעים מלטפל בהם. לאחר הפעולות הראשונות בעולם שבוצעו בהצלחה במערך הצנתורים בשערי צדק הוחלט על ביצוע פעולות שכאלו במרכזים רבים אחרים באירופה ובארה״ב.
מנהל היחידה, ד"ר דביר מוסיף, "המכשור המתקדם והפעולות החדשניות שביצענו השנה הביאו לשיפור משמעותי במצבם של אלפי מטופלים. ההתמקצעות והדחיפה למצויינות וחדשנות היא אתגר עבורנו כדי ללמוד וללמד קולגות בכל העולם".
ביחידה לטיפול הצנתורי במחלות המסתם המיטראלי, בהובלתו של פרופ' מוני שובי, בוצעו ב 2022- 116 פעולות תיקון מסתם מיטראלי וטריקוספידלי בעזרת קליפ – המספר הגדול בארץ.
היחידה היא המרכז המוביל בארץ לתיקון המסתם בצנתור ואחד המרכזים המובילים באירופה בתחום. מומחים רבים מכל רחבי הארץ מפנים חולים קשים בשוק קרדיוגני לשערי צדק שפעולת תיקון המסתם הצילה את חייהם. "שערי צדק הוא היום המרכז המוביל בארץ ואחד המובילים בעולם בטיפול במחלות המסתם המיטראלי", מציין פרופ' מוני שובי.
מובילים בטכנולוגיות חדשניות
בשנת 2022 שערי צדק היה המרכז היחיד בישראל שהשתמש בהתקן קבוע למניעת אירוע מוחי חוזר. התקן בשם ג׳בלין המושתל בעורקי הצוואר תחת אולטראסאונד ובאופן פוטנציאלי יכול להפחית את הסיכון לארוע מוחי. בתחום הטיפול בעורקים כליליים בשערי צדק בוצעו הפעולות הראשונות בישראל בעזרת מכשיר קידוח ראשון מסוגו שבקצהו 'שבב יהלום' לניקוי העורקים.
מרכז הדרכה ארצי ובינלאומי
מערך צנתורי הלב של שערי צדק משמש כמרכז הדרכה בינלאומי לפעולות צנתוריות מטעם חברת אבוט העולמית. פעולות חלוציות ומתקדמות בתחום זה שודרו בקורס ההדרכה בבריסל.
ולבסוף אומר לנו פרופ' גליקסון, יש לנו בשורה חשובה לקוראי "רק בריאות" ולחברי קהילת האונליין "חסד בישראל", בקרוב במערך הלב המשולב – שירות קרדיולוגי מהיר בכל יום ללא צורך בקביעת תור, על ידי מומחי הלב של שערי צדק. בעלות סמלית. פרטים בקרוב
רפואה והלכה ///
לפניות: 02-5020202
הרב ישראל פינחס טירנואר יו"ר מוקד ה.ר.ב.
כפיית טיפול רפואי
1. תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שהאדם אינו אדון לגופו, אין לו רשות לחבול בעצמו או אפילו לצער את עצמו.
2. אם החולה מסרב לקבל טיפול רפואי וטוען: "אינני גורם לעצמי מאומה. המחלה באה בידי שמים. כל שאני מבקש הוא שיניחו לי ולא ירפאו אותי".
גם זה איננו בידינו. על האדם מוטלת החובה להשתדל ברפואתו, וכמו שכתב רבינו החיד"א בספרו "ברכי יוסף" (יו"ד סי' של"ו): "נראה דהאידנא (כיום) אין לסמוך על הנס, וחייב החולה להתנהג בדרך העולם לקרוא לרופא שירפאנו. ואין לו רשות לשנות דרך העולם ולומר, כי הוא גדול מכמה חסידי הדורות שנתרפאו על ידי הרופאים". ודברים חמורים כתב על כך בספר "שבט יהודה" (שם): "וקרוב הוא להיות פושע בעצמו ועתיד ליתן את הדין".
3. חובה על החולה לציית לדברי הרופא ובכך הוא מקיים מצוה מן התורה.
4. רק במקרה שבתרופה או בטיפול עצמו יש חשש סכנה, יכול החולה להחליט כי איננו רוצה לקחת על עצמו את הסיכון, אף שאם לא יטופל, בודאי תהיה הדרדרות במצבו.
5. במקרה שהחולה מסרב, האם נוכל לכפות עליו את הטיפול?
ישנם יהודים הנמצאים במדרגה גבוהה מאוד של אמונה ובטחון, להם יש דין מיוחד (שבט הלוי, חלק ח', סי' נא). אבל לגבי אנשים מן השורה – אם מדובר בחולה הנמצא בדעה צלולה, בודאי שאין לכפות עליו בכוח ואלימות, אלא בהפצרה ושכנוע ואפילו להשתמש בתחבולות שונות ומשונות.
6. אם מדובר באדם שאין בו דעת, אפשר לכפות עליו את הטיפול בכל דרך.
7. אך יש לבדוק כל הזמן אם הטיפול אכן יכול להאריך את חייו מתוך איכות חיים. מפני שאם הטיפול יציל את חייו אולם יהיו אלו חיים מלאי צער וסבל, יש להתייעץ עם גדולי תורה, שכן במקרים מסוימים פוסקים "שב ואל תעשה".
8. אם הסירוב לקבל טיפול נובע מתוך כך שאיננו סומך על הרופאים במקום מסוים, מוטלת על משפחתו החובה להעבירו למרכז רפואי אחר ואין להם רשות לכפות עליה טיפול דוקא כאן.
9. לעתים החולה מאוד חושש מהטיפול, ויתכן שהפחד עצמו מהווה סכנה לבריאותו, לכן במקרה כזה יש להתייעץ עם פוסקים מובהקים.
10. הלכה פשוטה ופסוקה – יש לכפות את החולה לחלל השבת, שהרי שבת דחויה מפני פיקוח נפש (משנה ברורה שכ"ח, ס"ק ו').
• חדשות הבריאות •
חברות ישראליות הציגו בתערוכת Medica 2022
בתערוכת מדיקה הראשית וקומפמד (COMPAMED) הסמוכה אליה, מציגים, מבקרים ונציגי חברות מכ-150 מדינות, שהתכנסו במטרה ללמוד, לשתף למכור ולרכוש ציוד וידע רפואי אשר יאפשרו התמודדות טובה יותר עם אתגרי העתיד. בתערוכה, הגדולה והמובילה בעולם מסוגה, השתתפו עשרות אלפי מבקרים אשר התרשמו מטכנולוגיות ומוצרים חדשניים בקטגוריות שונות של ציוד רפואי, בריאות דיגיטלית, פארמה ועוד, באלפי ביתנים של כ-5,000 מציגים שונים.
בין אלפי הביתנים בלט בחדשנותו הביתן הלאומי הישראלי המוקם כמדי שנה ביוזמת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשיה ומכון הייצוא הישראלי, בו הציגו כ-40 חברות ישראליות את הציוד והטכנולוגיות החדשניות ביותר מתחום המכשור הרפואי וענפים נוספים. בין הקטגוריות בהן עוסקות החברות הישראליות ניתן למנות: ציוד רפואי, ניהול רפואה ציבורית, טכנולוגיות אבחון, מחקר רפואי, בריאות דיגיטלית ועוד.
זוהי הפעם ה-14 בה מוקם הביתן הישראלי בתערוכה, כאשר 45 הנספחויות הכלכליות הפועלות ברחבי העולם, יחד עם מנהלת ענף טכנולוגיות בריאות במכון היצוא וצוותה, ארגנו מאות פגישות עסקיות בין החברות הישראליות לבין מוזמנים ומשלחות אח"מים עסקיים וממשלתיים.
ליאת גוטליב מונתה למנכ״לית יאנסן בישראל
ליאת גוטליב מונתה למנכ״לית חברת התרופות יאנסן (Janssen) בישראל, מקבוצת ג׳ונסון אנד ג׳ונסון (J&J), מחברות התרופות המובילות בעולם.
בשנת 2017 מונתה גוטליב למנהלת המסחרית של תחום החיסונים של MSD באירופה, ובשנת 2020 קודמה לתפקיד אירופאי בכיר ושימשה כמנהלת השיווקית והמסחרית של MSD באירופה (MER), במסגרת זו היתה אחראית על 32 מדינות.
בחברת יאנסן ישראל מסרו כי "הניסיון המקומי והבינלאומי שצברה, ההיכרות המעמיקה עם מערכות בריאות אירופאיות מגוונות ורבות, והראייה הבינלאומית של גוטליב, יהוו יתרון בהמשך הפעילות של יאנסן בשוק הישראלי".
חסד בישראל קהילת האונליין ליועציים רפואיים ע.ר.
כתובת: פנים מאירים 14, ביתר עילית
טלפון: 02-6222303