א.חולה שיש בו סכנה – הגדרתו הגדרה א.חולה שיש בו סכנה הוא חולה שנשקפת סכנה לחייו, או שאם לא יטופל יגיע לסכנת חיים או לספק סכנת חיים. קביעת מצב הסכנה ב.החולה נחשב כמסוכן על פי דברי הרופא, או על פי הרגשתו של החולה (אף אם לדעת הרופא אינו מסוכן). או במקרים שיפרטו לקמן בסעיף ד'. ג.במקום שאין רופא, יש לסמוך על יהודי המתמצא במקצת בענין המחלה, ואומר שיש בחולי זה סכנה. דוגמאות למצב סכנה ד.המקרים הבאים הם דוגמאות למחלות שיש בהן סכנה, ויש לנהוג בחולה כדין חולה שיש בו סכנה, אף אם לא נקבע הדבר על ידי רופא: א)איבד הכרה. ב)התקף לב. ג)חום גבוה – עם הרגשה רעה שטרם נקבעה סיבתם. ד)חום לא גבוה – הנובע מדלקת ריאות או ממחלה פנימית. ה)מכת חום – (מכת שמש) כשיש בו חשש התייבשות. ו)תינוק רך – (עד שלשה חודשים) שחומו עלה. ז)הרעלה מבליעת חומרים רעילים – תרופות מסוכנות וכדו'. ח)שטף דם – עורקי או ורידי. ט)שבר פתוח – או שבר עם תזוזה של קצות שברי העצם בעצמות הארוכות, וכל שבר בגולגולת או שבר בחוליות עמוד השדרה. י)מכה שבחלל הגוף – דהיינו חבלה, שבר או דלקת באחד מהאיברים הפנימיים מן השיניים ולפנים, כגון בחלל הפה, מערכת הנשימה, מערכת העיכול, הלב, הכבד וכדו' (ואף במקרה של ספק, כגון בכאב חזק המעורר חשד למחלה פנימית כגון דלקת התוספתן (פנדיציט)). יא)פצע עמוק – או חתך עמוק שנגרם על ידי סכין או כלי מתכתי אחר. חתך שנעשה על ידי דבר מזוהם, פצע שזוהם על ידי אדמה, פצע שנמשך קו אדום ויש חשש להרעלת דם. יב)נשיכת בעל חיים ארסי – או שיש חשש שהוא מסוכן, שריטת חתול, עקיצת צרעה או דבורה למי שאלרגי במיוחד לעקיצות כאלו. יג)הלם – או חשש להלם כתוצאה מנפילה של חפץ כבד על אדם או נפילה של אדם ממקום גבוה. יד)יולדת – בעת הלידה, וכן בימים הראשונים שאחר הלידה נחשבת כ"חולה שיש בו סכנה". טו)מצבים שבהם קיים חשש לחיי אדם – כגון: כאשר מונחים חוטי חשמל גלויים במקום בו נמצאים אנשים ואי אפשר לסגור את המקום, חפץ חשוד כמטען חבלה, בור שנפער ברשות הרבים, שריפה במקום בו עלולה להתפשט ללא שליטה, שיטפון וכדו' מחללים עליהם שבת כדי להציל חיי אדם. ב.הטיפול בחולה שיש בו סכנה וחי בהם א.חולה שהוא בסכנת נפשות או אפילו בספק סכנה – מצוה לחלל שבת להצלתו, שנאמר "ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודורשים חז"ל: ולא שימות בהם. הצלה לזמן מועט ב.מחללים את השבת עבור חולה מסוכן, אפילו כאשר ברור שהצלתו היא למשך זמן מועט בלבד, כי גם חיי שעה של האדם חשובים הם. הצלת קטן ג.מחללים שבת להצלת חיי קטן, אפילו לצורך חיי שעה. שכר מציל ד.מי שחילל שבת לצורך פיקוח נפש, והתברר לאחר מכן שלא היה צורך בכך, כגון שהשתפר מצבו של החולה, או שאדם אחר כבר עשה עבורו את הנדרש – אף על פי כן עשה מצוה ויש לו שכר טוב מאת ה' יתברך עבור מחשבתו הטובה. חיזוק החולה ה.גם דבר שאינו רפואות החולה המסוכן, אך יש בו צורך גדול להקל על החולה או לחזקו – מותר לעשותו בשבת, אף אם יש בכך איסור תורה. לדוגמא: מותר לחמם עבורו מאכל או משקה אם הוא זקוק לכך, וכן מותר להזריק לחולה זריקות ויטמינים או חומרי הרגעה. צורכי החולה ו.דבר שיש בו צורך מסוים לחולה המסוכן, אך אין במניעתו מן החולה כדי להחמיר את מחלתו או להקטין את הסיכוי לרפואתו, מותר לעשותו אם הוא איסור מדרבנן. אך אין לעשותו אם הוא איסור מן התורה. ג.דחיפות הטיפול הזריז משובח א.במצב של פיקוח נפש (או ספק פיקוח נפש), יש לעשות בזריזות את כל הנדרש להצלת החולה, ועל כך אמרו חכמים "הזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים". חולי בהול ב.במצב של "חולי בהול", דהיינו במצב שבו עיכוב בטיפול יגרום לסיכון החולה או להחלשתו, מותר להרבות במספר האנשים המטפלים בחולה ולהזעיק את כל מי שיכול לסייע בהצלתו. דוגמאות ל"חולי בהול": איבוד הכרה, התקף לב, היפוגליקמיה (עקב סוכרת), הכשת נחש, שתיית חומרים רעילים, תאונת דרכים וכדומה. ג.במצבים אלה רצוי שיתעסקו יהודים ולא נכרים, כי היהודי יזדרז יותר בהצלה חולי שאינו בהול ד.כאשר ברור שעיכוב בטיפול לא יגרום לסיכון החולה או להחלשתו. יש להשתדל להגיש את העזרה באופן שבו ימעטו ככל האפשר בחומרת האיסורים ובמספרם. דוגמא למיעוט בחומרת האיסורים: אם אפשר להציל על ידי עשית פעולה האסורה דרבנן, אין לעבור על איסור תורה. אם אפשר לעשות פעולה זו על ידי שינוי יעשנה בשינוי. דוגמא למיעוט במספר האיסורים: אם הפעלת מכשיר רפואי דורשת הפעלת מספר כפתורים, הרי כל היא איסור בפני עצמו. לפיכך, אם החולי אינו בהול עדיף כשהדבר אפשרי לכוון את כל הכפתורים כשהמכשיר מנותק מהחשמל ורק אחר כך לתקוע את התקע החשמלי.