מצבים רפואיים מסויימים, מחייבים פתרון באמצעות ניתוח. כך למשל פגיעות טראומה בגפיים, כך למשל כריתת גידולים ממאירים, וכך לגבי מצבים אחרים. תביעות רשלנות רפואית בקשר לניתוחים רשלניים הן נפוצות יחסית, והן תמיד מעוררות סדרה גדולה של סוגיות, שבהן ננסה לגעת על קצה המזלג. תחילתו של כל ניתוח היא בשאלה הבסיסית האם הניתוח נחוץ. חשוב להבין כי התוויה לניתוח היא בדרך שאלה יחסית ולא פשוטה, ולכן חשוב מאד לברר כת מידת הצורך בניתוח, שהיא פעולה מורכבת, מסובכת ולא נטולת סיכונים [למרות מה שהרופאים מציגים למטופליהם] ואם קיימת חלופה לא ניתוחית. לצורך כך אנחנו תמיד ממליצים להתייעץ עם רופא שאיננו בהכרח כירורג בהכשרתו, כי כירורג בדרך כלל ימליץ [רק] על מה שהוא מכיר- ניתוח, ואילו רופא בעל מומחיות אחרת [פנימאי] עשוי לראות תמונה כוללת יותר. ניתוחים תמיד כרוכים בסיכונים לא מבוטלים, ולכן חשוב מאד להגיע לניתוחים רק כאשר ברור כי זה המוצא האחרון. לאחר שביררתם את נושא ההתוויה לניתוח והצורך בו, השאלה הבאה קשורה בהסכמה מדעת לניתוח. פעולה ניתוחית במטופל מחייבת על פי חוק מתן הסבר מקיף של הרופא על הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, ועל מה שצפוי בעקבותיו. הרבה פעמים רופאים מציגים למטופליהם רק את היתרונות, ו"שוכחים" להסביר על אורך השליכי השיקום, הסיכוי לחזור למצב הקודם, ומה צופן העתיד לאחר הניתוח. לא פעם האינטרס של הכירורג לנתח הוא אינטרס כלכלי, במיוחד אם הניתוח מבוצע בצורה "פרטית" או בשר"פ. לכן חשוב ביותר לדעת לשאול את כל השאלות האלה, כדי לא ליפול למלכודת פתאים שבסופה יתברר כי רב ניזקו של הניתוח על תועלתו… אל לכם לקבל את ההצעה לניתוח כפשוטה. שומה על כל אדם העומד בפני קבלת החלטה אם לעבור ניתוח להקפיד לשאול את כל השאלות, כדי שלא יינחם המטופל על הסכמתו לניתוח. וכעת לתהליך עצמו; לצערי בתיקים משפטיים רבים שאנחנו מנהלים בתחום רשלנות רפואית בניתוח, אנו מגלים כי הרופא לא באמת למד לעומק את תיקו הרפואי של המנותח, לא באמת מכיר את מצבו הקודם ואת מחלות הרקע שלו, ולכן עושה טעויות קשות, שיכלו להימנע לו היה קורא את התיק הרפואי. דבר זה מתחיל בשאלה מהו האיבר שצריך לנתח: בתביעה אחת כרתו לאישה את השחלה במקום את התוספתן, למרות שהמחלה היתה דלקת של התוספתן. במקרה אחר ניתחו את חולייה 3L למרות שהמחלה היתה בחוליה 5L. במקרה נוסף במקום לנתח את הכליה מימין ניתחו את הכלייה משמאל, והדוגמאות לצערי, רבות. זאת ועוד; הכנת שדה הניתוח על ידי הצוות הסיעודי גם היא מחייבת הכרת המקרה ונקיטת פעולות בסיסיות שנועדו להבטיח את שלומו של המנותח. יש לדעת כי כאשר מנתחים אדם מחברים אותו להארקה על מנת לעשות שימוש במכשיר דמויי מלחם שנועד להלחים כלי דם ולמנוע דימומים. חיבור לא תקין של הארקה עלול לגרום לכוויה…גם את ההרדמה וגם את ההתאוששות יש לבצע בצורה בטוחה, ולהקפיד כי כל סימן מצוקה של דופק מואץ או סימנים נוירולוגיים יזכו לתגובה מהירה של צוות הרופאים בהתאוששות. תשובה סטנדרטית שתמיד אנו מוצאים בנסיבות חמורות היא : "אין לכם מה לדאוג, ככה זה אחרי ניתוח". זאת כמובן לא תשובה ראוייה מבלי שנלוותה אליה בדיקה יסודית של החולה. ואחרון חביב- נא בידקו האם נדרשת התייחסות לאחר הניתוח כמו למשל מתן של טיפול נוגד קרישה כדי למנוע היווצרות קרישי דם מחוסר תזוזה ממושכת במיטה. עצות :אם זיהיתם פערים אצל יקירכם בביצוע ניתוחים באחד או יותר מהשלבים בהם עסקנו, הדרך להגיע לפיצוי ראוי על נזק שנגרם מניתוח היא בהוצאות כל התיק הרפואי, והתייעצות חינם עם מומחה בתחום שיוכל להצביע על מחדלים בניהול המקרה. ליצירת קשר david@drshrem-law.co.il 0544-333496